על הפרויקט

כמו לקלף ארטישוק

במהלך מחקר השימור של בית הנזירות האיטלקיות עברה האדריכלית תמר דה לה זרדה חוויה ייחודית | תמר דה לה זרדה אדריכלית השימור

סמלים, איטלקים ונזירות "הגעת ליעד" אמרה הקריינית של Waze. שביל ושלט מקולף שמכריז על אגף במחלקת הרווחה של העיריה. בקצה השביל - שער ברזל סגור, וכאשר התקרבתי אליו להציץ מה מסתתר מאחוריו הגיעה אשה, שכנה, ששאלה בחשדנות מה אני רוצה, אמרה שזה בית קדוש, ובאופן כללי רצתה שאלך משם, רצוי. מכאן התחיל מסע גילוי בלשי, משולב סמלי נצרות, איטלקית ונזירות.

הבית בקצה השביל ומעבר לחצר, לא צריך שלט הסבר. מעל דלת הכניסה מתנוסס מגן עשוי שיש איטלקי, שחקוקים בו סמלים שעם קצת הרקע שלי באיקונוגרפיה נוצרית - זיהיתי כסימנים נוצרים. כאן התגלה הסוד הראשון של הבית.

ראשית, בהעדר כל תיעוד ממוסמך, היה עלי לברר מהו המיסדר שבנה את הבית. בחיפה יש לא מעט מסדרים נוצרים, ולא ידעתי איפה להתחיל. ואז נזכרתי בלקוח, כירורג פלסטי, שמנתח בבית החולים האיטלקי, שבירר עבורי בין הנזירות שמפעילות את בית החולים, עם מי אוכל לדבר. שיערתי שנזירים ידעו, גם אם לא הם שהיו בעלי הבית.

מחסום השפה במקרה הזה, חלק מהנזירות האיטלקיות דוברות רק איטלקית או ערבית, שאת שניהם איני דוברת. הכנתי תרגום לאיטלקית של שאלותי, ובעודי מדקלמת איטלקית רצוצה, הצלחתי לבסוף להשיג קשר עם הנזירה הראשית של מסדר האחיות האיטלקי "סנטה אנה", ששמה האחות אנה אליאס, ואיתה יכולתי לשוחח גם בעברית.

"כן" אמרה לי אנה, זה הבית של המסדר שלנו, מסדר "סנטה אנה". וזה היה הגילוי השני, עוד קילוף למציאת האמת. מצאתי במקרה בדיוק את האחיות שקשורות למנזר.

ראיינתי אותה מספר פעמים, והיא ניסתה גם להשיג לי ניירת ומסמכים ישנים. לצערה ולצערי מה שמצאה היה מועט. אבל לפחות נתנה לי רקע על המסדר הנוצרי שלה. מסתבר שהמסדר מתייחס לחנה, אמו של ישוע, ולנצר לבן ישי, ורואה עצמו כמסדר הנוצרי הקרוב ביותר ליהדות. המסדר נוסד באיטליה ב 1866 בעיר פיאצ'נזה.

הנזירות הגיעו לחיפה ורכשו מגרש ובנו בית ב 1926 במטרה להעניק חינוך ועצמאות לנשים. בית הנזירות עצמו שימש קודם כל כבית ספר לבנות, ורק אחר כך גם למגורים, כאשר מספר הנזירות בחיפה גדל.

הסמל מהשיש הוא זה שקיים עד היום כסמל המסדר בכל הניירת הרשמית שלהם. באופן כללי הוא מייצג את המסדר הנוצרי של סנטה אנה, את הטוהר של ישוע, ואת הקשר האמיץ של המסדר לכתבי הברית הישנה (התנ"ך). גם את זאת חשפה בפני בשיחותינו.

הנזירות שחיו בחיפה נחשבו בעת מלחמת העולם השניה לגורם עוין לשלטון הבריטי, ולכן גורשו מחיפה לירושלים, משם שבו לחיפה רק לאחר הקמת מדינת ישראל.

האפיפיור מרומא - בכבודו ובעצמו - מאשר את הרכישה כשחזרו מצאו את הבית תפוס, ונעזרו בעיריה לפנות את המבנה הקדוש מהפולשים. הן הצטערו כאשר נאלצו, למכור את הבית לגורם פרטי, אך המכירה הזו אושרה, לדברי אנה אליאס, על ידי האפיפיור מרומא בכבודו ובעצמו.

הנזירה אנה אליאס תמיד קיבלה את פני במאור פנים וחיוך. למרות עיסוקיה הרבים בגן הילדים שהנזירות מפעילות כיום ברחוב מאיר, התפנתה אלי לענות בסבלנות על שאלותי, ולתת לי את מעט המסמכים שהצליחה למצוא, ואת כל המידע שהיא אוצרת בתוכה, בפתיחות ובכנות.

לבסוף, הגיע יום הצילומים. שם באמת התגלתה הפנינה האמיתית. רצפות מצוירות כשטיחי ענק, חלונות שנפתחים לחצרות ועצים, שלטי שיש איטלקי המציינים את הקאפלה, חדרים גדולים ומרווחים וכל אלה מביאים להמחשה את הפשטות הנזירית הלא מתהדרת, אך המכובדת כל כך של הבית שהיה בית הנזירות של סנטה אנה בחיפה.